חוף השנהב
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
לחצו כדי להקטין חזרה  | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מוטו לאומי | אחדות, משמעת ועבודה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| המנון לאומי | שיר אביג'אן | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ממשל | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| משטר | רפובליקה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ראש המדינה |
נשיא חוף השנהב  | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| נשיא חוף השנהב | אלאסן ואטארה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ראש הרשות המבצעת |
ראש הממשלה של חוף השנהב | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| שפה רשמית | צרפתית | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| עיר בירה | יאמוסוקרו[1] 6°50′N 5°15′W / 6.833°N 5.250°W | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| רשות מחוקקת |
הפרלמנט של חוף השנהב | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| גאוגרפיה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| יבשת | אפריקה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| העיר הגדולה ביותר | אביג'אן | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| שטח יבשתי[4] | 322,463 קמ"ר (70 בעולם) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| אחוז שטח המים | 1.4% | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| אזור זמן | UTC | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| היסטוריה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| הקמה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| עצמאות מצרפת | 7 באוגוסט 1960[3] | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ישות קודמת |
 אפריקה המערבית הצרפתית | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| דמוגרפיה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
אוכלוסייה[5] (הערכה 1 בנובמבר 2024) | 32,194,090 נפש (50 בעולם) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| צפיפות | 99.84 נפש לקמ"ר (112 בעולם) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| דת |
אסלאם (42.5%)[2] נצרות (33.9%) חסרי דת (12.6%) אנימיזם (2.2%) אחרים (0.7%) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| כלכלה | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| תמ"ג[7] (2023) | 78,789 מיליון $ (80 בעולם) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| תמ"ג לנפש | 2,447$ (162 בעולם) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
מדד הפיתוח האנושי[8] (2022) | 0.534 (166 בעולם) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מדד ג'יני |
37.2 (נכון ל־2018) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| מטבע | פרנק CFA מערב אפריקני (XOF) | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| בנק מרכזי |
הבנק המרכזי של מדינות מערב אפריקה | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| שונות | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| סיומת אינטרנט | ci | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| קידומת בין־לאומית | 225 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
www | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
  | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
רֶפּוּבְּלִיקַת חוֹף הַשֶּׁנְהָב או רפובליקת קוֹט דיווּאָר (בצרפתית: République de Côte d'Ivoire, ⓘⒾ) היא מדינה בדרום-מערב אפריקה. היא גובלת במדינות ליבריה, גינאה, מאלי, בורקינה פאסו וגאנה, ויש לה רצועת חוף לאורך מפרץ גינאה. אזרחי חוף השנהב נקראים גם איבואָרים (Ivoiriens). נשיא חוף השנהב הוא אלאסן ואטארה.
כ-42.5% מאוכלוסיית חוף השנהב הם מוסלמים[2], והיא אף חברה בארגון לשיתוף פעולה אסלאמי.
השם
[עריכת קוד מקור | עריכה]המדינה הייתה ידועה כ"חוף השנהב", ובאנגלית היא נקראה Ivory Coast, בגרמנית – Elfenbeinküste, בספרדית – Costa de Marfil, בצרפתית – Côte d'Ivoire, וכן הלאה. בגלל חוסר האחידות שנוצר בזירה הבינלאומית, באוקטובר 1985 ביקשה הממשלה לקבוע את שם המדינה כ-Côte d'Ivoire (שם שהוא מורשת הקולוניאליזם הצרפתי) בכל השפות.
למרות החלטת הממשלה, בשפה האנגלית עדיין משתמשים לרוב ב-"Ivory Coast" ובאופן דומה ממשיכים להשתמש בתרגום גם בשפות האחרות. עם זאת, ממשלות משתמשות ב-"Côte d'Ivoire" מתוך היענות לדרישת המדינה. באתר משרד החוץ הישראלי נכתב שמה של המדינה קוט דיוואר (חוף השנהב),[9] אך בהודעות של משרד ראש הממשלה הישראלי קרויה המדינה "חוף השנהב".
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – היסטוריה של חוף השנהב
על פי הממצאים הארכאולוגיים, נראה שבחוף השנהב התקיימה נוכחות אנושית משמעותית לקראת סוף תקופת האבן הקדומה, בין 15,000 ל-10,000 שנים לפני הספירה. סוחרים ברברים מצפון אפריקה הגיעו לאזור בתקופה הרומית המוקדמת, וסחרו במלח, זהב ועבדים.
לחוף השנהב הגיעו מגלי ארצות פורטוגזים בדרך הים בשנות השישים של המאה ה-15, וזה הפך למרכז לסחר בעבדים ובשנהב ומכאן שמו.
בשנת 1842 השתלטה צרפת על חוף השנהב, והמושבה הצרפתית התקיימה עד לשנת 1946. משנה זו ועד 1960 היא הייתה טריטוריה תחת מנדט צרפתי, במטרה להכשירה לקראת עצמאות. ב-7 באוגוסט שנת 1960 קיבלה חוף השנהב עצמאות מלאה[3] וצורפה לחבר העמים הצרפתי.
הנשיא לוראן גבאגבו כיהן בשלטון משנת 2000 ועד 2011. מאז ניסיון הפיכה בשנת 2002 והסכם הפסקת האש ב-2003 מחולקת המדינה לשניים: בחלק הצפוני המוסלמי שולטים המורדים שאינם מקבלים את שלטונו של הנשיא המכהן ובדרום המדינה נמצא השלטון הרשמי. בנובמבר 2004 תקף חיל האוויר בסיס של המורדים בצפון המדינה ו-9 חיילים צרפתיים נהרגו. בתגובה הושמד רוב חיל האוויר בהוראת נשיא צרפת. כתוצאה מכך החלו מהומות אנטי-צרפתיות בעיר אביג'אן.
בנובמבר 2010 התקיימו בחירות במדינה בהן ניצח אלאסן ואטארה את הנשיא המכהן גבאגבו, אך האחרון סירב לפנות את כסאו על אף הלחץ הבינלאומי עליו לעשות כן. אואטרה זכה לתמיכת מיליציית המורדים המוסלמים השולטים מצפון לקווי הפסקת האש, בעוד גבאגבו שלט בדרום הנוצרי העשיר, בו מרוכזת עיקר הפעילות הכלכלית של חוף השנהב – הכוללת נתח של שליש מייצוא הקקאו העולמי. המשבר הפוליטי הפך לעימות מזוין בעל אופי אתני,[10] שגבה את חייהם של כ-1,500 בני אדם, והסתיים באפריל 2011 – עם התערבות כוחות צבא צרפתיים, שעצרו את גבאגבו וסייעו לוואטארה לתפוס את השלטון.
פוליטיקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הבירה הרשמית מאז 1983 היא ימוסוקרו, אולם בפועל אביג'אן ממשיכה להיות המרכז האדמיניסטרטיבי, ומרבית המדינות מחזיקות שגרירות באביג'אן. הנשיא לוראן גבאגבו שלט מאז שנת 2000 ועד 2011 בה הודח בפועל לאחר שהפסיד בבחירות כמה חודשים לפני כן.
מלחמת אזרחים שהחלה בשנת 2002 בין הצפון לדרום הביאה לפגיעה באוכלוסייה. ארגונים הומניטריים בינלאומיים פרסמו דוחות על בעיות בטיפול באזרחים שבויים בשני הצדדים, ועל עבדות ילדים בתעשיית הקקאו.
בחודש נובמבר 2010 נערכו בחירות דמוקרטיות במדינה, בהן הפסיד הנשיא המכהן, לורן גבאגבו. משלא היה מוכן לפנות את כס הנשיאות, החלו מהומות במדינה, בהן נרצחו אלפי תושבים והאשמות בגין רצח עם הוטחו בו מכל עבר.
החל משנת 2010, נשיא חוף השנהב הוא אלאסן ואטארה.
כלכלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – כלכלת חוף השנהב
כ-67% מהתושבים מתפרנסים מחקלאות. 4% משטח המדינה משמשים את החקלאות, 40% הם אדמות-מרעה, 34% מכוסים יערות.
הגידולים העיקריים הם: תירס, אורז, דוחן, כותנה, קקאו, בננות, בוטנים, דקלים, עצי צמג, אננס, טבק, ירקות ופירות.
בשטחה של חוף השנהב מחצבים שונים בהם בעיקר זהב ומנגן.
ענפי היצוא העיקריים הם: קפה, קקאו, בננות וקורות עץ לא מעובדות.
המרכז הפיננסי, הכלכלי והתעשייתי היא העיר אביג'אן.
תעשייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]התעשייה עוסקת בעיקר בעיבוד התוצרת החקלאית, בייצור מוצרי מזון, סוכר, שמני מאכל, טקסטיל, עיבוד עץ, זיקוק נפט, ייצור מוצרי טבק, חומרי בניין, מלט ומוצרי עור.
תחבורה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במדינה יש דרכים באורך כולל של 68,000 ק"מ, מתוכם 5,000 ק"מ הם כבישי אספלט, וכן 1,177 ק"מ של מסילות ברזל. בצי הסוחר ישנן כמה אוניות בנפח כולל של 7,800 טון.
חוף השנהב מפעילה תחבורה אווירית למדינות שכנות ולמדינות מערב אפריקה.
חינוך
[עריכת קוד מקור | עריכה]בית הספר התיכון הראשון בחוף השנהב, הוקם ב-1952, שמונה שנים לפני שהמושבה הצרפתית זכתה בעצמאותה.[11] לפי הערכה של שנת 2003 רק כ-50% מהאוכלוסייה שמעל גיל 15 יודעים לקרוא ולכתוב.[12]
האוניברסיטה הראשונה בעיר אבידג'ן נפתחה בתחילת שנות ה-60 של המאה ה-20.
תקשורת
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתחילת שנות ה-60 הוקמה במדינה תחנת רדיו ראשונה. בשנת 1966 החלו שידורי טלוויזיה. במקביל להקמת ערוץ טלוויזיה הוקם מנהל לקולנוע כחלק של איגוד טלוויזיה הממשלתי. סרט "Visages de femmes" הוצג בפסטיבל הקולנוע בקאן בשנת 1985 וזכה בפרס.
גאוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אקלים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בדרום, באזור חוף והשפלה, חם ולח בכל עונות השנה. בפנים הארץ חם מאוד ולח באביב ובקיץ, חם ויבש בחורף.
הטמפרטורות הממוצעות של החודש החם ביותר ושל החודש הקר ביותר הן: בדרום, 30, 28; בפנים הארץ 24–32, 24.
גשמים יורדים בדרום הארץ בכל עונות השנה, אך בעיקר בקיץ. בפנים הארץ הם יורדים בעיקר באביב, בראשית הקיץ ובסתיו. כמות הגשמים השנתית הממוצעת היא 1,800–2,000 מ"מ, ובצפון 1,000–1,200 מ"מ.
דמוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אזרחי חוף השנהב נקראים גם איבוארים (Ivorians).
דתות
[עריכת קוד מקור | עריכה]נכון למפקד אוכלוסין (קנסוס) מ-2021,[2] כ-42.5% מהאוכלוסייה הם מוסלמים (גרים בעיקר בצפון), כ-33.9% מהאוכלוסייה הם נוצרים (גרים בעיקר בדרום), כ-2.2% מחזיקים בדתות שבטיות מקומיות כמו אנימיזם.[2] כ-12.6% הם חסרי דת, והשאר (0.7%) בני דתות אחרות.[2]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של חוף השנהב- חוף השנהב, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- חוף השנהב באתר Lonely Planet
- פרופיל המדינה – באתר BBC
- מידע על חוף השנהב בקטלוג הספרייה הלאומית
- פרטי עיתונות היסטוריים על חוף השנהב באתר עיתונות יהודית היסטורית
- חוף השנהב, תקציר ונתונים סטטיסטיים באתר ספר העובדות על מדינות העולם של ה-CIA (באנגלית)
- רן דגוני, ...וארבעת איי היציבות (טנזניה, זמביה, חוף השנהב ומלאווי), מעריב, 22 באפריל 1984
חוף השנהב, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ יאמוסוקרו היא הבירה דה יורה, כאשר אביג'אן היא הבירה דה פקטו של חוף השנהב.
- ^ 1 2 3 4 5 "OVERALL DEFINITIVE RESULTS OF THE RGPH 2021: THE POPULATION USUALLY LIVING ON IVORIAN TERRITORY IS 29,389,150 INHABITANTS". PORTAIL OFFICIEL DU GOUVERNEMENT DE COTE D'IVOIRE (בצרפתית). 13 ביולי 2022.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 1 2 חוף השנהב חוגגת עצמאותה, למרחב, 7 באוגוסט 1960
- ^ דירוג שטח יבשתי - מתוך אתר Worldometer, כפי שפורסם ב-28 במאי 2021
- ^ טבלאת אוכלוסייה שם הקובץ: UN_PPP2024_Output_PopTot.xlsx, שם החוצץ: Median - מתוך אתר האו"ם
- ^ טבלאת אוכלוסייה שם הקובץ: WPP2024_POP_F01_1_POPULATION _SINGLE_AGE_BOTH_SEXES.xlsx, שם החוצץ: Medium variant - מתוך אתר האו"ם, הערכה 1 ביולי 2024
- ^ דירוג תמ"ג - מתוך אתר הבנק העולמי, כפי שפורסם ב-2 באוגוסט 2023
- ^ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2022 בדו"ח שפורסם ב-2024 על ידי אתר מינהל הפיתוח (UNDP) של האומות המאוחדות
- ^ רשימת נציגויות ישראליות בחו"ל באתר משרד החוץ
- ^ המשבר בחוף השנהב: השגרירות בפריז "נכבשה", באתר ynet, 31 בדצמבר 2010
- ^ ד"ר תמר גולן, הקולוניאליזם הבריטי והצרפתי, המרכז לטכנולוגיה חינוכית, 1986
- ^ https://web.archive.org/web/20070613003138/https://www.cia.gov/library/publications/the-world-factbook/fields/2103.html
| מדינות אפריקה | ||
|---|---|---|
| מדינות | אוגנדה • אלג'יריה • אנגולה • אסוואטיני • אריתריאה • אתיופיה • בורונדי • בורקינה פאסו • בוטסואנה • בנין • גאנה • גבון • ג'יבוטי • גינאה • גינאה ביסאו • גינאה המשוונית • גמביה • דרום אפריקה • דרום סודאן • זימבבואה • זמביה • חוף השנהב • טוגו • טנזניה • כף ורדה • לוב • ליבריה • לסוטו • מאוריטניה • מאוריציוס • מאלי • מדגסקר • מוזמביק • מלאווי • מצרים • מרוקו • הרפובליקה המרכז-אפריקאית • ניז'ר • ניגריה • נמיביה • סאו טומה ופרינסיפה • סודאן • סומליה • סיישל • סיירה לאון • סנגל • צ'אד • קומורו • הרפובליקה של קונגו • הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו • קמרון • קניה • רואנדה • תוניסיה | 
|
| חבלי ארץ "לא מוכרים" |
סומלילנד • רפובליקת סהרה הערבית הדמוקרטית | |
| שטחים תלויים | הטריטוריה הבריטית באוקיינוס ההודי • סנט הלנה, אסנשן וטריסטן דה קונה • האיים הקנריים • סאוטה • מלייה • מדיירה • מיוט • ראוניון • סוקוטרה | |
| הארגון לשיתוף פעולה אסלאמי | ||
|---|---|---|
| חברות | אפגניסטן • אלג'יריה • צ'אד • מצרים • גינאה • אינדונזיה • איראן • ירדן • כווית • לבנון • לוב • מלזיה • מאלי • מאוריטניה • מרוקו • ניז'ר • פקיסטן • תימן • ערב הסעודית • סנגל • פלסטין (מיוצגת על ידי אש"ף) • סודאן • סומליה • תוניסיה • טורקיה • בחריין • עומאן • קטר • איחוד האמירויות הערביות • סיירה לאון • בנגלדש • גבון • גמביה • גינאה ביסאו • אוגנדה • בורקינה פאסו • קמרון • קומורו • עיראק • המלדיביים • ג'יבוטי • בנין • ברוניי • ניגריה • אזרבייג'ן • אלבניה • קירגיזסטן • טג'יקיסטן • טורקמניסטן • מוזמביק • קזחסטן • אוזבקיסטן • סורינאם • טוגו • גיאנה • חוף השנהב | 
|
| מדינה מושעית | סוריה | |
| מדינות משקיפות | בוסניה והרצגובינה • הרפובליקה המרכז-אפריקאית • קפריסין הצפונית • תאילנד • רוסיה | |
| ארגונים משקיפים | הליגה הערבית • האו"ם • המדינות הבלתי-מזדהות • האיחוד האפריקאי • הארגון לשיתוף פעולה כלכלי | |
| מדינות האיחוד האפריקאי | ||
|---|---|---|
|
